ברובם המכריע של המקרים – לא! ככלל אין מניעה לצלם במרחב הציבורי. תיעוד מצולם של מחאה הוא חלק מחופש הביטוי, מזכות הציבור לדעת, ובדרך כלל הוא גם תורם למימוש חופש הביטוי של המפגינות והמפגינים. במקרים נדירים, כאשר קיימת ודאות קרובה שהצילום יסב פגיעה קשה לשלום הציבור, יכולה המשטרה להטיל עליו מגבלות, ובלבד שהן יהיו מידתיות ולא יחרגו מעבר למה שמתחייב כדי למנוע את הסכנה.

שימוש רגיל במצלמה ותיעוד של פעילות שיטור כשלעצמם אינם מהווים "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו". יחד עם זאת, אם צלמת נצמדת לשוטר, עוקבת אחריו, תוקעת את המצלמה צמוד לפרצופו וכד' עלול הדבר לעלות כדי הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או כהטרדה.

בדין הישראלי ישנם איסורים בודדים על צילום ברשות הרבים, אבל אלה מתייחסים בעיקר למקומות מסוימים, כמו למשל בתי משפט, בתי סוהר ומתקנים צבאיים. צילום אדם ב"רשות היחיד" מהווה פגיעה בפרטיות. "רשות היחיד" אמנם אינה מוגבלת לביתו של אדם, ובנסיבות מיוחדות ואינטימיות היא עשויה להשתרע גם על המרחב הציבורי, אבל נסיבות מעין אלו אינן אופייניות להפגנה.

לא. פרסום תמונת אדם בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו עלול להיחשב פגיעה בפרטיות או לשון הרע. בדומה לזה, פרסום תצלום של פצועה באופן שניתן לזהותה ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאה במבוכה ייחשב פגיעה בפרטיות. עדיין, פגיעה בפרטיות או בשם הטוב עשויה לזכות בהגנה במקרים שבהם יש ענין ציבורי בפרסום. כך, למשל, גם אם פרסום תמונתה של מפגינה פגע בפרטיותה או בשמה הטוב, עדיין האינטרס הציבורי בדיווח מצולם על ההפגנה עשוי לגבור על הפגיעה. גם אם יש אינטרס ציבורי בפרסום עדיין יש לנהוג בתום לב, ולדאוג שמידת הפגיעה לא תחרוג מתחום הסביר. אם אדם הסכים להצטלם על סמך הבטחה לגבי אופן השימוש שייעשה בצילום, שימוש בצילום בניגוד להבטחה עלול אף הוא לשמש כעילה לתביעה.

התיעוד המצולם של הפגנות מהווה חלק בלתי נפרד מחופש הביטוי והעיתונות ומזכות הציבור לדעת. מחויבותה של המשטרה לחופש הביטוי אינה מתמצה בכך שהיא אינה מפריעה לצילום, ומתפקידה גם להגן על הצלמת באופן יעיל מפני התקפות אלימות של אחרים.

ככלל, החרמת מצלמה או חלק ממנה טעונה צו שיפוטי. עם זאת, במקרה שבו יש לשוטר יסוד סביר להניח שהמצלמה או כרטיס הזיכרון עשויים להיות נחוצים להליך משפטי, הוא רשאי להחרים אותם.

חיפוש ועיון בתוכן המצולם דורש צו חיפוש מבית משפט. שוטר שמעיין בתמונות ללא צו חיפוש חורג מסמכותו. חיפוש ועיון בלתי מורשים במצלמה או בכרטיס הזיכרון שלה – גם אם אלה אינם מוגנים בסיסמה – עלולים להוות עברה של "חדירה למחשב"

לא! דרישה כזו אינה חוקית ואפילו יכולה להיחשב לעברה פלילית של השמדת ראיה או שיבוש הליכי משפט, במיוחד כאשר היא באה למנוע חשיפת התנהלות בלתי חוקית או בלתי נאותה של שוטרים.

כן! גם השוטרים רשאים לצלם את המתרחש בהפגנה, והצילומים יכולים לשמש את המשטרה נגד חשודות בעברות, במידה ואלו התרחשו. קיים נוהל משטרתי שמסדיר צילום הפגנות ואת שמירת החומר המצולם והשימוש בו.

כן! צילומים ממהלך הפגנות יכולים להוות ראיה חשובה במשפט של מפגינות. לא פעם אירע בשנים האחרונות, שבתי משפט דחו טענות נגד נאשמת על סמך ראיות מצולמות. תיעוד מצולם מהפגנות שימש גם להוכחת אלימות משטרתית – בחקירה ובהליכים משמעתיים או פליליים, וגם בעת שמפגינות תבעו פיצויים בשל אלימות, מעצר שווא או פגיעה אחרת בחופש המחאה.

סקירה זו היא כללית ותמציתית ובשום פנים ואופן אין להסתמך עליה כעל ייעוץ משפטי! מענה ראוי ומלא לשאלות שלעיל מותנה בהיכרות עם מכלול הנסיבות; כל שינוי בנסיבות, בנורמות ובפרקטיקות הרלבנטיות עשוי להשפיע על התשובה ואף לשנות אותה מקצה אל קצה. חשוב להתייעץ עם א/נשי מקצוע בכל מקרה שמתעורר ספק.