• מאיפה אפשר לקבל את הצילום האפקטיבי ביותר ביחס לסיטואציה המתרחשת?
• באיזה מיקום אהיה הכי בטוחה?
• איפה יפריעו לי הכי פחות לצלם?

במידת האפשר, כדאי לצלם עם עוד שותפה או מספר שותפות שיוכלו לשמור עליכן כשתצלמו, להדריך אתכן, להיות ערניות לסביבה ולפקוח עין לגבי סיטואציות נוספות. עבודה בצוות תאפשר לכן גם לחלק מטלות בין הצלמות. למשל, צלמת אחת אחראית על צילום מרחוק, שניה על צילום מתוך ההתרחשות ושלישית על ראיונות. או למשל, צלמת אחת אחראית על תיעוד מעצרים והתרחשויות אלימות, והשנייה אחראית על תיעוד כללי של האירוע. חשוב כמובן לשמור על תקשורת ביניכן במהלך האירוע, כדי להחליט אם יש צורך בשינוי המשימות שהוחלט עליהן או בהחלפה בין התפקידים.

• חשוב לכלול צילומים רחבים הקולטים את ההתרחשות הכללית, וגם צילומים המתמקדים באנשים, שלטים ואינטראקציות מקומיות.
• צלמו פרטים שונים של ההתרחשויות כמו שלטים, נאומים, התקהלויות, הפגנת נגד, הצבת אמצעים לפיזור הפגנה בסמוך למפגינות וכו'.
• כדי להבין את מיקום הסיטואציה המתועדת – צלמו שלטי רחוב, שלטים של חנויות, תחנות אוטובוס וכו'.
• צלמו צלמים משטרתיים וצלמים נוספים בהפגנה, גם אם הם עוברי אורח או מפגינות אחרות שמתעדות באמצעות מצלמה או סמארטפון. ייתכן ומידע זה יהיה חשוב מאוד להליכים משפטיים בהמשך.
• כדאי לצלם עדה או משתתפת בהפגנה כדי שיסבירו למצלמה את הרקע לאירוע המחאה ואת הסיטואציה שתיעדתן (למשל מעצר או אלימות משטרתית).
• אם נתקלתן בהפעלת אלימות מצד המשטרה, רצוי לתעד את תגי השם של השוטרים שהפעילו אלימות על מנת שאפשר יהיה להתלונן למח"ש.

• החזיקו את המצלמה בשתי הידיים, הצמידו מרפקים, ברכיים מכופפות.
• כדי להגביר יציבות נסו להישען על חפץ יציב שנמצא בסביבה, כמו תמרור, קיר, מכונית, מעקה וכו'.
• כדאי להשתמש במונופוד שיכול לייצב את הצילום, מאפשר לצלם כמה זוויות, ואפשר להרים אותו מעל הקהל וכך לקבל זווית צילום עילית.
• חשוב – היו סבלניות: אל תניפו את המצלמה במהירות מצד לצד. נסו לצלם כל סיטואציה במשך 10 שניות לפחות לפני שתזיזו את המצלמה, ורק לאחר מכן המשיכו בצילום. מה שנראה לכן כתנועה איטית במיוחד ייקלט במצלמה כתנועה חלקה וברורה.
• זום מרחוק יכול ליצור תמונה מטושטשת – נסו להתקרב לסיטואציה במידת האפשר. אם אין ברירה אלא לעמוד מרחוק ולעשות זום השתדלו לעשות אותו באופן איטי ככל האפשר. לחלופין אם קורה משהו שמצריך התמקדות מיידית, עשו זום מהיר והחזיקו את המצלמה יציבה למספר שניות עד שהפוקוס יתמקד.
• שלבו בין סוגי שוטים שונים על מנת לתת מבט רחב ומפורט ככל האפשר על האירוע. הקפידו על איכות הסאונד. אם חשוב לכן לתעד דברים שנאמרים – התקרבו לסיטואציה וצלמו מקרוב את המשוחחים. חשוב לזכור שהמיקרופון הקיים במצלמה או בסמארטפון קולט רק את הצלילים בקרבתו – לסאונד איכותי גם מרחוק יש צורך בציוד נוסף.
• זכרו שמרגע שהתחלתן לצלם כל הסיטואציה מוקלטת, כולל רעשי הרקע, ולכן גם השיחות שלכן בטלפון או עם אנשים בזמן הצילום מתועדות ומוקלטות במצלמה.
• בסיטואציות רגישות, כדאי להגן על זהות המפגינות על ידי צילומן מאחור.

דוגמאות לאירוע חריג: פציעה, מעצר, אלימות משטרתית, אלימות מצד קבוצה מתנגדת למאבק, התנכלויות והפרעות לצלמות אחרות בשטח, שימוש באמצעים לפיזור הפגנות, הטרדה מינית במהלך אירוע המחאה.

אם אתן עדות לאירוע חריג:

• שמרו על הבטיחות שלכן בתוך הסיטואציה. אם הצילום מסכן אתכן, נסו לצלם בצורה מוסווית או רק להקליט סאונד. לעיתים סאונד בלבד יהווה ראיה מספקת. בחרו מיקום שיאפשר לכן לצלם את הסיטואציה ללא הפרעה או עם הפרעה מועטה. אם ישנן עוד צלמות, במיוחד כאלה עם תאורה, נסו לעמוד לידם.
• נסו לצלם את הסיטואציה בצורה הכי רציפה שאתן יכולות, כך שניתן יהיה להבין כמה שיותר פרטים על האירוע ועל האנשים המצולמים בו.
• המשיכו תמיד להקליט – ככל האפשר, אל תפסיקו את הצילום מרגע שהתחיל האירוע עד הרגע שהסתיים, גם אם אתן צריכות לשנות מיקום, נגרמה הפרעה בזמן הצילום או מנסים למנוע מכן לצלם. צילום רציף כשהסאונד פועל יכול להיות אפקטיבי גם אם איכות הווידאו לא טובה.
• אם הרחיקו אתכן, נסו לעמוד במיקום גבוה.
• חשבו אילו פרטים יעזרו לכן להסביר את הסיטואציה לאחר מכן ולשמש כראיה בסרטון, כמו תגי שם, מספרי רכבים, נשקים, פציעות. נסו לצלם קלוז אפ וגם לונג שוט.
• אם הגעתן למקום לאחר שהאירוע הסתיים, נסו לצלם כמה שיותר פרטים שיהוו ראיות למה שהתרחש. כמו כן צלמו עדויות מאנשים שהיו עדים למתרחש ויסבירו את הסיטואציה. בקשו מהעדות להגיד את שמן למצלמה ורשמו פרטים מזהים שלהן, כמו מספר טלפון וכתובת מייל, כדי שעורכות דין יוכלו להיעזר בעדותן במידת הצורך.

לפני שתתחילו בהקלטת הריאיון:

• חשוב להסביר למרואיינות מי אתן ומה מטרת הווידאו.
• אם אתן מתכננות להפיץ את הווידאו לאחר מכן, ספרו על כך למרואיינות וקבלו את הסכמתן לכך. כך תוכלו לרכוש את אמונן ולהבטיח שהן מסכימות להפצת הסרטון. אם אפשר, נסו לקבל הסכמה מצולמת או בכתב.
• שאלו את המרואיינות לשמן ואיך היו רוצות להיות מוצגות בסרטון(שם מלא, גיל, השתייכות לקבוצת מחאה, עיר מגורים, עיסוק).
• אם קיים חשש שהמרואיין או המרואיינת יהיו בסיכון – דאגו לטשטש את פניה, צלמו רק את הידיים או צלמו את המרואיינת כשגבה מופנה למצלמה. זכרו: אם יש ספק, אין ספק. אם אין אפשרות להסוות את זהותה של המרואיינת עדיף לא לצלם אותה בכלל מאשר לסכן אותה.

• צלמו את הריאיון במקום שקט עד כמה שאפשר.
• שימו לב שהמצלמה בגובה העיניים של המרואיינת.
• צלמו את המרואיינת מהחזה או מהכתפיים, וודאו שנשאר מקום בצדדים להבין את המיקום ואת הרקע לסיטואציה.
• ודאו שפניה של המרואיינת נמצאים במסגרת התמונה בזמן שהיא מדברת.
• אם אתם מצלמים בחוץ, עמדו עד כמה שאפשר קרוב למרואיינת כדי שיהיה אפשר לשמוע את דבריה בבירור.

• נסו לצלם עדויות מאנשים במקום על הסיטואציה.
• נסו לצלם פרטים שיכולים לשמש כראיות למה שקרה באירוע – נזק לרכוש, פציעות, דם, תחמושת וכו'.
• אם צילמתן משהו חשוב – הוציאו את כרטיס הזיכרון, ובמידת הצורך העבירו למישהי אחרת כדי שלא תהיה סכנה לתיעוד.
• אם מישהי מבקשת מכן את החומרים – תמיד בררו מי מבקשת את החומרים ורשמו את שמה. כדאי לוודא ב-%100 במי מדובר, לקבל על כך אסמכתא ולעולם לא להעביר חומרים מקוריים (כרטיס, קלטת) לפני גיבוי ובטרם צפיתן בהם.